זהר

נב) תאנא, אמר רבי יוסי, תרין רברבין הוו תחות כרסי יקרא קדישא, והא שמיה חד מאינון, ערסא, דהוה שרי בגזיה דהיכלא. והא אנן בגלותא, לא אשתאר ביננא אלא דא דזיניה, והוא חתום מן שמיה דקב"ה.

פירוש הסולם

נב) תאנא אמר ר' יוסי וכו': למדנו אר"י, שני שרים, דהיינו מלאכים, היו תחת כסא הכבוד הקדוש, ושמו של אחד מהם, הוא מטה, שהיא שורה באוצר ההיכל. והנה אנו בגלות לא נשאר בינינו אלא זה, שהוא מטבע שלו, של הקב"ה, והוא חתום מן שמו של הקב"ה דהיינו המלאך מטטרו"ן, ששמו כשם רבו שכתוב עליו,כי שמי בקרבו.​ (סנהדרין ל"ח ע"ב).