תוכן

נב) דע הקדמה א', ורצוני לבארה ולכונה על פסוק מי מדד. והוא, כי הלא ג' מיני מדה יש בכתוב, והם לא תעשו עול במדה במשקל ובמשורה. והנה מדה הנזכר כאן, הוא סוד אמה המודדת באורך וברוחב, דוגמת המודד בזרת שלו. ומשקל, נודע. ומשורה, הוא ענין הסאה, שנותנין לתוכה, יין וכיוצא, לתת שיעור אל המשקה, והוא שיוכלל לתוך המשורה, ולא ילך לחוץ. והנה המשקל מעולה מכולם, כי סוד אהי"ה דעת העליון מזלא קדישא, ובתוכו מתלבש סוד השם במילוי יודי"ן, וזהו משקל, רמז. כי מ' רמז לד' יודין שבשם, זה עולה מ'. ושקל ביארנו בסוד ד' מאות שקל, כי אלו הד' יודין במנין ת' במספר גדול, שכל י' כלול מי' הם ת', כמנין ש"ק. ול' הוא השם עולה כ"ו, ועם ד' אותיות הרי ל', הרי בארנו משקל.