זהר

נב) ותרין מחלוקת הוו. חד שירותא וחד סיומא ודא איחו ארחהון דצדיקייא שירותא דלהון. בקשיו וסופא דלהון בנייחא. קרח הוה שירותא דמחלוקת כפום רוגזא ותוקפא, ואתדבק בגיהנם. שמאי, סופא דמחלוקת. כד רוגזא בנייחא אצטריך לאתערא מחלוקת דרחימו, ולאסכמא על ידא דשמים.

פירוש הסולם

נב) ותרין מחלוקת הוו, חד שירותא וחד סיומא ושני מיני מחלוקת היו אחד בהתחלה, ואחד בהסוף. ודא איהו ארחהון דצדיקייא, שירותא דלהון בקשיו, וסופא דלהון בנייחא וזהו ארחות צדיקים, שתחילתם קשה, ביסורין, וסופן שלוה. קרח הוה שירותא דמחלוקת כפום רוגזא ותוקפא ואתדבק בגיהנם, קרח היה בחינת שמאל שבהתחלת המחלוקת, דימין ושמאל, שהיא ברוגז ותוקף הגבורות, דהיינו שכל אחד רצה לבטל הארת חברו, שמתוך כך יצא הגיהנם ונתדבק בגיהנם כנ"ל. שמאי סופא דמחלוקת, כד רוגזא בנייחא, אצטריך לאתערא מחלוקת דרחימו ולאסכמא על ידא דשמים, שמאי היה בחינת שמאל, שבסוף המחלוקת, דימין ושמאל, כשכבר שכך הרוגז והכעס, שצריכים לעורר אז מחלוקת של אהבה, דהיינו מחלוקת שבדרך הארתם כנ"ל, שיקבלו הסכמה וקיום על ידי השמים, שהוא קו המכריע, דהיינו שילביש אותם זב"ז כנ"ל בסמוך.