תוכן

נב) עוד שם בדף הנזכר, וז"ל, האי גלגלתא, חוורא דיליה אנהיר לתליסר עיבר גליפין, לארבע עיבר בסטרא חד, ולארבע עיבר בסטרא דאנפוי, ולארבע עיבר בסטרא בסחרני אחרא. וחד לעילא דגלגלתא, כלומר לסטרא דלעילא כו'. ביאור ענין זה כבר נתבאר היטב לעיל, במ"ש ארבע מאה אלפי עלמין, אתפשט חוורא דגלגלתא דרישוי וע"ש. ואומרו, ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי, לתלת מאה ושבעין רבוא עלמין כו', זה יובן במה שנתבאר לעיל, במ"ש, ארבע מאה אלפי עלמין, אתפשט חוורא דגלגלתא דרישוי. ושם ביארנו, כי התם לא איירי, אלא באותם הארבע חוורתי לבדם, הנמשכין מאחורי רישיה. ועתה ביאור השמנה חוורתי אחרנין, הנמשכין בתרין אנפין דיליה. וזמ"ש, מהאי אתפשט אורכא דאנפוי לש"ע רבוא עלמין כו'. ביאור הדברים: כי שתי הויו"ת אחרות הם, הוי"ה אחת בכל פן אחת מהם. ובה ארבע אותיות פשוטות, כנגד ארבעה חוורתי אשר בה. וזמ"ש, ומהאי אתפשט אורכא דאנפוי כו', רוצה לומר, מזה החוורא של הגלגלתא, הנחלק לשתי בחינות, באחור ובפנים למעלה, בגלגלת עצמה. הנה משם, נתפשטו אותם התמניא חוורתי, עד למטה בבחינת תרין אנפין, שהן תרין לחיים דיליה. ואמר, כי התפשטותם שם למטה, באותם התרין אנפין, הוא שיעור ש"ע רבוא עלמין. ביאור הדברים הוא: כי כל הוי"ה מאלו השתים הנזכרים שהם בתרין אנפין, הנה הם בסוד מ"ב מ"ב אתוון, ובמילוי יודין, כנודע שהם ארבע אותיות פשוטות, ועשר אותיות מלוייהן ביודין, וכ"ח אותיות מילוי מילויין ביודין גם כן, כזה: יהו"ה. יו"ד ה"י וי"ו ה"י. יו"ד וי"ו דל"ת, ה"י יו"ד, וי"ו יו"ד וי"ו, ה"י יו"ד. והנה כל הוי"ה מאלו, שהיא בסוד מ"ב אתוון דיודין כנזכר, היא כלולה מן עשר ספירות בפן האחת, וכן הויה שנית בפן השנית, לא נמצא יותר בדרוש הזה.