זהר

נב) אשתכח רזא דבוצינא, בכל הני קשרין, ובכל הני מדידין, משחתא חדא, וקשרא חדא. וההוא קשרא כד סלקא וקשיר חד קשרא, עביד משחתא, וקאים בקיומא, ונעיץ נעיצו דמהימנותא. כד נחית וקשיר חד קשרא עביד משחתא וקאים בקיומא ונעיץ נעיצו דמהימנותא.

פירוש הסולם

נב) אשתכח רזא דבוצינא וכו': נמצא שסוד המאור, שהוא הקו האמצעי, בכל אלו הקשרים ובכל אלו המדידות שעשה, הוא מדה אחת וקשר אחד. והקשר ההוא כשעולה ועושה קשר אחד, הוא עושה מדה, ועומד בקיום, ונעץ נעיצת האמונה. שהיא המלכות. דהיינו שתקע את המלכות בישסו"ת.
פירוש. כיון שנתבאר, שכל הקשרים והמדות נכללו בקשר אחד באו"א, וכן בז"א וכן במלכות. נמצא שכל הקשרים שבאו"א וז"א ומלכות שוים זה לזה, כי בכל קשר נכלל הכל, וז"ש, אשתכח רזא דבוצינא בכל הני קשרין ובכל הני מדידין, משחתא חדא וקשרא חדא, כי בכל קשר נכללו כל הקשרים וכל המדות א"כ צורת כולם שוות. וההוא קשרא, כד סלקא וקשיר חד קשרא כשהקשר הכללי הזה עולה ועושה קשר אחד, עביד משחתא, באו"א, וקאים בקיומא בז"א, ונעיץ נעיצו דמהימנותא במלכות. כלומר, בכל קשר שעושה, יש בו תקון המשחתא מאו"א, והקיום לז"א, והחיזוק במוחין דבינה למלכות. והוא משום שכלולים זה בזה.