זהר

נב) ועל דא כתיב, הביאני המלך חדריו, דא בנימין, דאעיל ליה יוסף באידריה. נגילה ונשמחה, אגילה מבעי ליה, מאי נגילה. דכלהו אעיל לון בגיניה דבנימין. בך, מאי בך. דא כללא דאורייתא, דאתקיים כד נטיר אות ברית קדש. נזכירה דודיך מיין, דכתיב וישתו וישכרו עמו.

פירוש הסולם

נב) ועל דא כתיב וכו': וע"ז כתוב, הביאני המלך חדריו. זה הוא בנימין, שאמר כן, שיוסף הביאו בחדרו. נגילה ונשמחה, אגילה, לשון יחיד, היה צריך לומר, מהו נגילה. ומשיב, שכל השבטים, הביאם בחדרו בשביל בנימין. ע"כ אומר לשון רבים. בך מהו בך. ומשיב, זה הוא כלל התורה, שנצטרפה מכ"ב אותיות, ובך רומז על כ"ב, שהיא נתקיימה כשיוסף שמר אות ברית הקדש. נזכירה דודיך מיין, כי כתוב, וישתו וישכרו עמו.