זהר

נב) ת"ח, בשעתא דיהא פלגות ליליא. איתער שלהובא חדא, ויעול תחות גדפי דתרנגולא, וקארי. ובההוא שעתא, קב"ה ירד אל גנו, דאיהו ג"ע עילאה, דאית ליה לקב"ה. ובההיא שעתא אתער תרנגולא דלעילא, ואמר, קומו כל אינון דשינתא בחוריהון, הא שעתא איהי לאתחברא איילתא בבעלה. זכאה איהו כל ב"נ דיקום בפלגות ליליא לאתעסקא באורייתא. דקב"ה וכל צדיקייא אציתו לקליה. הה"ד היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני.

פירוש הסולם

נב) ת"ח בשעתא דיהא וכו': בוא וראה, בשעה שיהיה חצות לילה. שלהבת אחת מתעוררת ובאה תחת כנפי התרנגול, וקורא. ובאותה שעה הקב"ה יורד אל גנו, שהוא גן העדן העליון שיש לו להקב"ה, ובאותה שעה מתעורר התרנגול של מעלה, ואומר, קומו כל אלו שהשינה בחורי עיניהם. הנה השעה היא, שתתחבר האילה, שהיא המלכות, בבעלה, שהוא ז"א. (ביאור הדברים תמצא בזהר ויקהל אות כ"א). אשרי הוא כל אדם שיקום בחצות לילה לעסוק בתורה, שהקב"ה וכל הצדיקים מקשיבים לקולו. ז"ש היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני.