זהר

נב) שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו וגו'. ר׳ יוסי פתח, צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יי׳. האי קרא אית לאסתכלא ביה, אבל תא חזי, צדק: כתרא קדישא עלאה. כהררי אל: כאינון טורין עלאין קדישין, דאקרון טורי דאפרסמונא דכיא. ובגין דאיהי סלקא לאתקשרא בהו לעילא, כל דינהא בשקולא חדא לכלא, דלית בההוא דינא רחמי. משפטיך תהום רבה. משפט דאיהו רחמי, נחית לתתא לההוא דרגא לתקנא עלמין, וחייס על כלא, ועביד דינא ברחמי לבסמא עלמא.

פירוש הסולם

נב) שור או כשב וגו׳: ר׳ יוסי פתח, צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה'. מקרא זה יש להסתכל בו. אבל בוא וראה, צדק, הוא ספירה קדושה עליונה, דהיינו מלכות. כהררי אל, היינו כאלו הרים העליונים הקדושים הנקראים הרי אפרסמון הטהור, שהם בינה, ומשום שהמלכות עולה להתקשר בהם למעלה, כלומר, משום שהמלכות נכללה בבינה, וקבלה ממנה הדינים שלה, בסוד אמא אוזיפת לברתא מאנהא (כנ״ל בהקסה״ז אות י״ז ע״ש) ע״כ כל הדינים שלה בהשואה אחת לכל, שאין בדין הזה רחמים. משום שדינים אלו דקטנות הבינה, הם הכנה שתקבל גדלות דבינה כמ״ש שם. וע״כ משפטיך תהום רבה, משפט שהוא רחמים, דהיינו המוחין דגדלות דבינה, שמקבלת ע״י ז״א הנק׳ משפט, יורד למטה למדרגה ההיא, למלכות, לתקן העולם ומרחם על הכל, ועושה הדין ברחמים לבשם העולם.