זהר

נב) עד דהוו אזלי, פתח רבי אלעזר ואמר, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים. ויעקב הלך לדרכו, דהוה אזיל לקבל אבוהי. ת״ח, כל זמנא, דיעקב אשתכח לגביה דלבן לא מליל עמיה קב״ה, ואי תימא, והא כתיב, ויאמר יי׳ אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך וגו׳. האי בסופא הוה, בזמנא דבעא לאתפרשא מלבן וכד אתפרש מניה, אתו לקבליה אינון מלאכי ואוזפוהו באורחא.

פירוש הסולם

נב) עד דהוו אזלי וכו׳: בעוד שהיו הולכים, פתח ר׳ אלעזר ואמר, ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים. ויעקב הלך לדרכו, היינו שהיה הולך לקראת אביו. בוא וראה, כל זמן, שיעקב נמצא אצל לבן לא דבר עמו הקב״ה. ואם תאמר, והרי כתוב, ויאמר ה׳ אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך וגו׳. הנה זה היה בסוף, בשעה שרצה להפרד מלבן. וכשנפרד ממנו, באו כנגדו אלו המלאכים וליווהו בדרך.