זהר

נב) א״ל קודשא בריך הוא, משה, הרי לך עצה בזה, השלך המטה אצלם, ויתחקק נחש עלי צור, שניהם ביחד וינצלו. הדא הוא דכתיב, ויורהו ה׳ עץ וישלך אל המים. עץ, כמה דאתמר, מקום שיפול העץ, שהוא עצה. וישלך אל המים. וכתיב שם שם לו חק ומשפט, נחש עלי צור. ושם נסהו עטרהו בנסים. אמר קב״ה, מכאן ולהלאה, הרי לך שיעמוד אצל המים, הרי לך להתקדש שמי במים.

פירוש מעלות הסולם

נב) א"ל קב״ה משה וכו': א״ל הקב״ה משה, הרי לך עצה בזה. השלך המטה אל המים, ויחקק נחש עלי צור, שניהם ביחד (כנ"ל אות מ״ח) וינצלו. ז״ש ויורהו ה׳ עץ וישלך אל המים. עץ, כמ״ש מקום שיפול העץ שפירושו, שהוא עצה. וישלך אל המים כמו שנצטוה. וכתוב שם שם לו חק ומשפט שפירושו, שנחקק נחש עלי צור. (כנ"ל אות מ"ח) ושם נסהו, היינו שעטרהו בנסים. אמר הקב"ה מכאן ולהלאה, הרי לך שיעמוד אצל המים, שהוא הצור שע״י יצאו מים. הרי לך להתקדש שמי במים. דהיינו ע״י חקיקת הנחש בצור שמעביר את הקליפות ממנו, ומתקדש השם.