זהר

נב) וכל דא בגין לאתערא רחמי, ולא לאתערא דינא. ובגין כך ליי׳ הוא, ולא לאלהים. ליי׳: אנן צריכים לאתערא רחמי, ולא לאלהים, רחמי בעינן ולא דינא. אמר, זכאה חולקי דשאילנא ורווחנא מלין אלין, ודא ברירו דמלה. אבל הא כתיב זבחי אלהים רוח נשברה, לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. זבחי אלהים כתיב, ולא זבחי יי׳.

פירוש הסולם

נב) וכל דא בגין וכו׳: וכל זה הוא כדי שיתעורר הרחמים, ולא יתעורר הדין. ומשום זה להויה הוא ולא לאלקים. כי הויה יורה רחמים ואלקים יורה דין. כי רחמים צריכים, ולא דין. אמר ר׳ חזקיה, אשרי חלקי, ששאלתי, והרוחתי דברים אלו. וזה הוא בירורו של הדבר. אבל הרי כתוב, זבחי אלקים רוח נשברה וגו'. שכתוב, זבחי אלקים, ולא כתוב, זבחי הויה.