תוכן

נא) והנה בק"ש שביוצר, כבר עלו עשיה ויצירה בבריאה והם בחי' מלכות ות"ת, שהם בני הבריאה. ועתה אנו צריכים להעלותם בבריאה, בבחי' מ"ן אצל אמם, שהיא עולם הבריאה, כדי שיתנו להם מוחין פנימיים ומקיפים, בבחי' הפנימיות שהוא בחי' הנשמות כנ"ל, כי כבר המוחין הפנימיים והמקיפים של חיצוניות כללות העולמות דבריאה ואצילות, נעשו ע"י תפלה של יד ושל ראש כנ"ל, ועתה בק"ש נעשים מוחין פנימיים ומקיפים בפנימית נשמות הבריאה, ומוחין פנימיים בלבד בלי מקיפים באצילות, כמו שנבאר ב"ה. ואח"כ בעמידה, נעשים מקיפים דמוחין דאצילות. והענין, כי כדי שאו"א שבבריאה, יתנו מוחין לזו"ן אשר שם, שהם עשיה ויצירה שנכללו עתה שם, צריך לעשות בתחילה זווג עליון דאו"א דאצילות, ויתנו מוחין פנימיים לזו"ן דאצילות בבחי' ו"ק כנודע, ואז ימשכו מוחין לאו"א דבריאה. ואז יזדווגו גם הם, ויתנו מוחין פנימיים ומקיפים לזו"ן אשר שם, שהם בחי' עשיה ויצירה שעלו שם ונכללו שם, כי ע"י האור העליון הנמשך בבריאה כנזכר, נעשין עשיה ויצירה מ"ן אל הבריאה, ואז יורד להם מוחין פנימיים ומקיפים. והטעם הוא, כי כל כך ירידת מוחין פנימיים לבד בזו"ן דאצילות, כמו לתת מוחין פנימיים ומקיפים בבריאה, כנזכר אצלינו בדרושי אבי"ע ובדרוש שלוח הקן עיין שם.