תוכן
נא) הנה כבר ידעת, כי הרפ"ח נצוצין עולין ומתגלגלים: בדומם, וצומח, ובחי, ואדם. והוא האור שירד למטה, עולה ומתברר. (וזש"ה
יהי אור וכו', שיעלה אור שירד למטה ובאותו מאמר) (ובאותו האור דיהי אור) עלה מה שבא בצומח ע"ג קרקע, ועמד על פתחו, עד שבא אדם והתפלל עליהם, והעלהו. כשהעלה העשב ומתברר והולך, עד שנתייבש, וכשנתייבש החטה כבר נגמר בירורו, ועלה כל האור כראוי לאכלו. וכשאדם אוכלו, מעלהו למעלה אם יבחין בזה כנודע. וז"ש יבש חציר, כשנתייבש העשב, נבל הציץ שהוא החטה שבתוכה, נובל, ואינו דבוק בתוכו. רק ודבר אלקינו יקום לעולם, כי דבר אלהינו שאמר יהי אור, מקים אותם שלא יחזור ליפול למטה, לאור הנברר. (יקום) וכ"ז בגלות, אך כשיבא משיח, יושלם הבירור הזה, ואז יהיה הבירור האמיתי. וז"ש על הר גבוה עלי לך מבשרת ירושלים, רק אז בלע המות לנצח, ויושלם בירור המלכים דמיתו.
