זהר

נא) ואשביעך ביי' אלהי השמים. ואשביעך, מאי ואשביעך. לאתלבשא ברזא דשבע נהורין עלאין, דאינון רזא דשלימו עלאה. אשר לא תקח אשה דא הוא גופא דתחות עפרא, דאית ליה קיומא לאקמא מעפרא, דכל אינון דאתקברו בה, וזכו לאתקברא בארעא דישראל, אינון יתערון בקדמיתא, כמה דאוקימנא, דכתיב יחיו מתיך, בקדמיתא אלין מתין דארעא דישראל. נבלתי יקומון, אינון מתין דשאר ארעאן. ועל דא, לאינון גופיהון דישראל דאתקברו תמן, ולא לגופי דשאר עמין עע"ז, דאסתאבא ארעא מינייהו.

פירוש הסולם

נא) ואשביעך בה' אלקי השמים: שואל, כתוב, ואשביעך, מהו ואשביעך. ומשיב, שפירושו, שיתלבש בסוד שבעה האורות העליונים, חג"ת נהי"מ, שהם סוד שלימות העליון. ודורש ואשביעך, שהוא מלשון שבעה. אשר לא תקח אשה: זהו הגוף שמתחת העפר בקבר, שיש לו עתה תחיה לקום מעפר, הוא מכונה אשה, שכל אלו שנקברו בו וזכו להקבר בארץ ישראל, הם יתעוררו תחילה לתחיה, כמו שבארנו, שכתוב מתחילה ​יחיו מתיך, שהם המתים שבארץ ישראל, ואח"כ כתוב, נבלתי יקומון, הם המתים שבחוץ לארץ. ועם זה רק הגופות של ישראל שנקברו שם, בארץ ישראל, תקמנה, ולא הגופות של עמים האחרים, שהארץ נטמא מהן.