תוכן

נא) ואמנם אף גם שנתגלה הדעת דעת"י בההוא אוירא, ואחזי נהוריה תמן, עכ"ז, לרוב העלמו, הוא שם בתכלית הדקות וההעלם הגדול, ובכסוי נפלא, ולכן הוצרך עוד להתגלות גילוי אחר יותר למטה, בפה דא"א. ואף גם שם אינו מתגלה, אלא בסוד הבל נעלם, כנזכר באדרא נשא דף קל"ד ע"א וע"ב, וז"ל, דתאנא, מהאי פומא עילאה קדש קדשים, נשבא רוחא כו', ודא הוא טמירותא דכולא, דלא תדבק לא לעילא ולא לתתא, והוא סתים בסתמא דסתימין דלא אתידע כו'. רוצה לומר: כי הוא בחינת דעת עליון הנעלם דעתיק יומין, הנקרא רישא עלאה דלא אתידע, אשר נגלה שם בגילוי מעט, ואפילו שם הוא סתום, כדקאמר התם, ובהאי אתרחיצו אבהתנא, לאתלבשא בהאי רוחא כו'. וביארנו שם במקומו, דעתידין לאתלבשא ביה לעתיד, אבל לא עתה. ובזה תבין מ"ש בפרשת משפטים דף קכ"ג ע"א, וז"ל, אלא דעת גניז בפומא דמלכא כו'. הרי שלעולם בחינת הדעת מתגלה בפה.