זהר

נא) פתח האהל. רזא דתרעא דצדק, פתחא דמהימנותא, דכדין עאל ביה אברהם, בההוא רשימא קדישא. כחום היום. דא צדיק, דרגא דחבורא חדא, דעאל ביה מאן דאתגזר, ואתרשים ביה, רשימא קדישא, דהא אתעבר, מערלה, ועאל בקיומא דתרין דרגין אלין, דאינון רזא דמהימנותא.

פירוש הסולם

נא) פתח האהל וכו': פתח האהל, ה"ס שער הצדק, הפתח של האמונה, שהיא הנוקבא. שה"ס הדינין דנוקבא כנ"ל. ונקראת פתח כי אז נכנס אברהם באותו הרשימה הקדושה של ברית מילה. ולולא זה לא היה נכנס בברית מילה, משום זה נקרא פתח.
כחום היום, דא צדיק וכו': כחום היום, הוא בחינת צדיק, מדרגת חיבור האחד, שנכנס בו מי שנמול ונרשם בו הרשימה הקדושה, כי הוסר ממנו הערלה, ונכנס בהארת ב' מדרגות הללו, צדיק וצדק, שהם סוד האמונה.
פירוש. צדיק וצדק, הם יסוד ומלכות, אבל ב' שמות הללו יורו על זווג הגדול של זו"ן לגלות המוחין דחיה. וכל זמן שיש אחיזה כל שהיא לקליפות ודינין, אין הזווג הזה יכול להתגלות, ולפי"ז לא היה אפשר לגילוי המוחין הללו, מטרם גמר התקון, והעצה לזה ה"ס ברית מילה. והוא, כי נתבאר, שכללות הדינין הם ב' בחינות, מבחינת הנוקבא ומבחינת הדכר. (כנ"ל בדבור הסמוך). והם הפכים זה לזה, ואי אפשר ששניהם ישמשו במקום אחד, כי אין ב' הפכים באים במקום אחד. לכן באתערותא דלתתא על ידי מצות המילה מביאים ב' מיני הדינים במקום אחד בסוד היסוד העליון, ואז מכחישים זה את זה כטבע ההפכים, ומתבטלים שניהם. וכיון שנתבטלו, תכף מתגלה הזווג דצדיק וצדק, והמוחין הגדולים מתגלים. וז"ס מעשה המילה, כי האיזמל החותך, היא נמשך מדינין דנוקבא. והערלה היא דינין דדכר, ונמצא האיזמל מעביר את הערלה, שהדינין דנוקבא מבטלים את הדינין דדכר. ולפעמים הצורך הוא להיפך, שהדינין דדכר יבטלו את הדינין דנוקבא. ע"ד שאמרו ז"ל על הפסוק ​ואת והב בסופה. (ברכות נ"ד) ומובא ברש"י על הפסוק ו​אשד הנחלים (במדבר כ"א), ​שהיו שם ב' הרים, באחד היו נקעים, שה"ס דינין דנוקבא. ובהשני היו שדים בולטות כנגד הנקעים, שה"ס דינין דדכר. והאמוריים נתחבאו בנקעים, להמטיר משם חצים על ישראל בעת שילכו בין ההרים. ועשה הקב"ה נס, שנתקרבו ב' ההרים ונעשו אחד, ונכנסו הבלוטות של זה, דהיינו הדינין דדכורא, בהנקעים של זה, שהם הדינין דנוקבא. והאמוריים נמחצו ביניהם. הרי שעל ידי ביאת ב' ההפכים במקום אחד נתבטלו הדינין דנוקבא, כי האמוריים שבתוך הנקעים נהרגו. אבל כאן במילה עיקר הצורך הוא לבטל דינין דדכר. שה"ס הערלה. אמנם באמת שניהם מתבטלים. כנ"ל ואין להאריך.
וזה אמרו, פתח האהל רזא דתרעא דצדק, כי הדינין דנוקבא שנקראת אהל הם מבטלים ומעבירים את הערלה, שה"ס הדינין דדכר, נמצא שנעשו שער לשלמות המלכות בסוד השם צדק ונבחנת לשער, דכדין עאל ביה אברהם בההוא רשימא קדישא. כי על ידי שהדינין דנוקבא העבירו את קליפת הערלה, נכנס אברהם לקבל אלו המוחין הקדושים המתגלים בזווג צדיק וצדק, ע"כ נבחנים לשער. כחום היום. דא צדיק, כלומר, אחר שהדינין דנוקבא העבירו את הערלה שהיתה דבוקה בהיסוד. בסוד כחום היום כנ"ל, נגלה בו השם צדיק, בסוד הפריעה, שהוא נוטריקון פרע י"ה. דרגא דחבורא חדא, היא המדרגה של חבור האחד, דהיינו של החיבור הגדול, דצדיק וצדק המגלה המוחין הגדולים, דעאל ביה מאן דאתגזר וכו' דהיינו אחר שנעברו כל הדינים והקליפות בסוד החיתוך, מתגלים המוחין די"ה בסוד הפריעה. ועאל בקיומא דתרין דרגין אלין, שהם צדיק וצדק כמבואר.