זהר

נא) פתח ואמר, ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו. האי קרא אוקמוה. אבל ת"ח, בההוא יומא, דאשלימו יומוי דב"נ לאפקא מעלמא, ההוא יומא, דגופא אתבר, ונפשא בעיא לאתפרשא מניה. כדין, אתייהיב רשו לב"נ למחמי, מה דלא הוה ליה רשו למחמי, בזמנא דגופא שלטא, וקאים על בורייה.

פירוש הסולם

נא) פתח ואמר,​ ביד כל אדם יחתום וגו': מקרא הזה בארוהו. אבל בוא וראה. ביום ההוא שנשלמו ימיו של האדם לצאת מהעולם. ביום ההוא שהגוף נשבר והנפש צריכה לפרוש ממנו. אז ניתן רשות להאדם לראות, מה שלא היה יכול לראות בעת ששלט הגוף, ומשיג, דבר על בוריו.