זהר

נא) והכי במשה כתיב, וירא מלאך יי' אליו בלבת אש. ואי תימא יתיר הוא שבחא דאברהם, דלא כתיב ביה מלאך, אלא וירא אליו יי' באלוני ממרא וגו'. התם באברהם, אתחזי ליה אדני, באלף דלת, בגין דבההוא זמנא קביל ברית, ומה דהוה אתכסי עד כען מניה, אתחזי ליה רבון ושליט, והכי אתחזי, דהא כדין בההוא דרגא אתקשר, ולא יתיר. ובג"כ, בשמא דאדון רבון עליה.

פירוש הסולם

נא) והכי במשה כתיב וכו': וכך כתוב במשה, ​וירא מלאך ה' אליו בלבת אש. כי בפעם הראשונה נראתה לו המלכות בבחינת מלאך. כנ"ל, וזה יותר חשוב ממראה של יעקב, שהיתה רק דוגמא. ואם תאמר, ששבחו של אברהם הוא יותר ממנו, שלא כתוב בו מלאך, אלא ​וירא אליו ה' באלוני ממרא וגו'. ומשיב, שם באברהם נראה לו השם אדנ"י דהיינו באלף דלת נון יוד שכתוב אדנ"י ​אל נא תעבור מעל עבדך, משום שבזמן ההוא קבל ברית, ומה שהיה נעלם ממנו עד עתה, נראה לו עתה רבון ושליט, דהיינו אדנ"י, וכך היה ראוי לו, כי אז נתקשר במדרגה ההיא, מלכות, ולא יותר. ומשום זה נתגלה עליו ה' בשם של אדון ורבון עליו. דהיינו בשם אדני. פירוש. ומה שכתוב וירא אליו הויה וגו'. הוא כי השם הויה היה מתלבש אליו בשם אדני. שהרי כתוב, ​ושמי הויה לא נודעתי להם.