זהר

נא) וסליקו דמצוה מסטרא דעמי הארץ, להון מכבה מצוה, לקיים בהון, ורשעים בחשך ידמו. אבל לגבי מארי תורה, לית ליה כבייה עולמית, בהון דנהרין לה בכמה רזין דאורייתא, דאור ר״ז אתקרי. ומצות דאורייתא דמקיימין לה רבנן, תורה איהו לגבייהו, לילה ויומם לא תכבה עלייהו, בגין דמקיימין בה והגית בו יומם ולילה.

פירוש הסולם

נא) וסליקו דמצוה מסטרא וכו׳: והעליה של מצוה מצד עם הארץ, שאין לו תורה, לו העבירה מכבה מצוה. לקיים בו ורשעים בחשך ידמו. אבל אצל בעלי תורה אין לה, להמצוה, כביה עולמית בהם, כי מאירים אל המצוה בכמה סודות התורה. כי אור נקרא ר״ז, דהיינו שאור הוא בגי׳ ר״ז. שרומז שרזי התורה הם אורות. ומצוות התורה שרבנן מקיימים אותם נחשבת אצלם כמו תורה. אשר, לילה ויומם לא תכבה עליהם. משום שמקיימים בה, והגית בו יומם ולילה.