זהר

נא) רבי חזקיה, הוה שכיח קמיה דרבי שמעון, אמר ליה, האי דאקרי קרבן, קירוב מבעי ליה, או קריבות, מאי קרבן. א״ל הא ידיע הוא לגבי חברייא, קרבן מאינון כתרין קדישין, דמתקרבי כלהו כחדא, ומתקשרן דא בדא, עד דאתעבידו כלהו חד, ביחודא שלים, לאתקנא שמא קדישא כדקא חזי, הה״ד קרבן ליי׳. קרבן דאינון כתרין קדישין ליי׳ הוא, לאתתקנא שמא קדישא, וליחדא ליה כדקא יאות, בגין דישתכחו רחמין בכלהו עלמין. ושמא קדישא דאתעטר בעטרוי לאתבסמא כלא.

פירוש הסולם

נא) ר׳ חזקיה הוה וכו׳: ר״ח היה מצוי לפני ר׳ שמעון. אמר לו זה שנקרא קרבן, היה צריך להקרא קירוב, או קריבות, למה נקרא קרבן. אמר לו, הרי ידוע הוא אצל החברים, אשר קרבן הוא התקרבות של אלו כתרים הקדושים, דהיינו הספירות חג״ת נהי״מ, שמתקרבים כולם יחד ומתקשרים זה בזה עד שנעשים כולם אחד ביחוד השלם, שיתתקן השם הקדוש כראוי, זהו שכתוב, קרבן לה׳, שפירושו קרבן, דהיינו התקרבות, של אלו הכתרים הקדושים חג״ת נהי״מ, להוי"ה הוא שהוא רחמים, דהיינו קו האמצעי, שיתתקן השם הקדוש, וליחד אותו כראוי, כדי שימצא רחמים בכל העולמות, והשם הקדוש יתעטר בעטרותיו, שיתבשם הכל.