זהר

מ) אתפשטותא קדמאה איהו בי מקדשא, וכל אינון היכלין ועזרות, וכל ההוא תקונא דיליה, וירושלם, וכל מתא משורא ולגו. אתפשטותא תניינא, כל ארעא דישראל דאתקדשת בקדושה. אתפשטותא תליתאה, איהו כל שאר ארעא, אתר בי מותבא דשאר עמין. וימא דאוקיינוס דסחרא כלא.

פירוש הסולם

מ) אתפשטותא קדמאה וכו': ומפרש דבריו. התפשטות הראשונה היא בית המקדש וכל ההיכלות והעזרות וכל התקונים שלו, וירושלים, וכל העיר שמן החומה ולפנים. וע"כ היא צחה וזכה יותר מכל הארץ. התפשטות השניה היא, כל ארץ ישראל שנתקדשה בקדושה. התפשטות השלישית היא, כל שאר הארץ, מקום מושבם של שאר העמים. וים אוקיינוס מסבב הכל.
פירוש. כבר נתבאר (באות ל"ח) שהזהר מדבר מארץ שבעולם הזה, שהיא כלולה מעשר ספירות, שהמלכות דארצות עלתה לבינה דארצות וסיימה שם המדרגה, באפן שהמלכות מתפשטת מו"ק דבינה דארצות עד התהום שבאוקיינוס, שהיא מלכות החיצונה שבמלכות דארצות. ונמצא נקודת המלכות העיקרית עומדת למעלה מו"ק דבינה לארצות, שה"ס נקודה דאמצעיתא ועיקר המלכות הממותקת בבינה, וסופה נעוץ בתהום, ונמצאת תופסת ארבע בחינות בו"ק דבינה שבארצות, שהיא בחינת הארץ המיושבת, א) הבחינה עליונה שבה. והיא בית המקדש והעיר ירושלים שמן החומה ולפנים. ב) בחינת ת"ת שבה עד היסוד, והיא ארץ ישראל. ג) היא מלכות שבה, והיא ארצות שאר העמים. ד) התהום, שהיא מלכות החיצונה. וד' בחינות אלה מסבבות זו את זו, ונקודה האמצעית היא בפנימיות כולם במקום קדש הקדשים, והיא נקראת אבן שתיה.