זהר

מ) וישמע יתרו וגו'. פתח ואמר על כן אודך בגוים יי' ולשמך אזמרה. דוד מלכא אמר דא ברוח קדשא, בשעתא דחמא, דהא יקרא דקב"ה, לא אסתליק בסליקו ולא אתיקרא בעלמא, אלא מסטרא דשאר עמין. ואי תימא, הא קב"ה לא אתייקר בעלמא, אלא בגיניהון דישראל. הכי הוא ודאי, דהא ישראל אינון הוי יסודא דשרגא לאנהרא, אבל כד שאר עמין אתאן ואודן ליה, בשעבודא דיקרא דקודשא בריך הוא, כדין אתוסף יסודא דשרגא, ואתתקף על כל עובדוי. בחבורא חדא, ושליט קב"ה בלחודוי עילא ותתא.

פירוש הסולם

מ) וישמע יתרו וגו': פתח ואמר. על כן אודך בגוים ה' ולשמך אזמרה. דוד המלך אמר זה ברוח הקודש, בשעה שראה שכבוד הקב"ה אינו עולה בהתעלות ואינו מתיקר בעולם, אלא מצד שאר העמים. ואם תאמר, הרי הקב"ה אינו מתיקר בעולם אלא בשביל ישראל. כן הוא ודאי, שהרי ישראל הם היסוד של הנר להאיר, אבל כאשר שאר העמים באים ומודים לו בשעבוד אל יקר של הקב"ה, אז נתוסף יסודו של הנר, ומתחזק על כל מעשיו בחבור אחד, ושולט הקב"ה לבדו למעלה ולמטה.