תוכן

מ) וכל זה הדרוש רמוז בפסוק (ירמיה ב') קדש ישראל לה', כי אצילותם ממקום קדש הנקרא ראשית, ואח"כ באו למקום תבואת"ה. ובחטא אדם שעירב טוב ברע, נתערבו ישראל בערב רב. ונתקלקל הכל, שהם הנבראים דומם וצומח וחי בלתי מדבר ואדם, וכולם צריכין תיקון, כדי לברור אוכל מתוך פיסולת. ואפילו ישראל, ע"י גלגולים שמתגלגלים בעונות, בדומם וצומח וב"ח, וג"כ יש מי שנתקן בסוד הקרבן בזמן ב"ה קיים, אבל עכשיו בעונותינו, נתקן ע"י אכילת הצומח וחי ודומם, ע"י ברכת הנהנין ודברי תורה, בשולחן הנקרא ג"כ מזבח, יתוקנו ויובררו. כמו שכתבנו בהפטרת אסוף אסיפם, כי יש שעה שהאדם אוכל א' מאלו המינים, או חי או צומח, או דומם, כגון גוש עפר קטן הנאכל ע"י פרי או זולתו, ויוכל להיות שם מגולגל, או אביו או שארו הקרוב אליו, ובברכה של ברכת הנהנין בכוונה שאוכל זה הפרי, יעלהו למדריגת חי מדבר, וז"ס (ויקרא כ"ה) או דודו או בן דודו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל, ויוכל להשיבו אל אביו שבשמים. ואם לאו, ח"ו יעכבהו בלי גאולה, כשלא יברך ברכת הנהנין.