תוכן

מ) ודע כי ו"ד הם ה', ונשאר י"ה, וזהו (שם ס"ח ה') סולו לרוכב בערבות בי"ה שמו. בסוד א שהוא יו"ד, י"ה רוכב. סולו, השני ערבות שהם י"ה, הוא א"ס שרוכב בהם. ואלו נקראים נסתרות, הג' ראשים נגד הג' נסתרות, ואלו סוד מ"ש (דברים כ"ט כ"ח) הנסתרות לה' אלהינו. והנגלות, שהם אלו שנגלו מהנקודות, לנו ולבנינו. ואלו שחזרו עתה ונעשו ג' ראשים נגד ג' הנסתרות, והם תלת גו תלת. וזהו שרמז הכתוב (שמואל א' י"א) וישם שאול שלשה ראשים, והוא שאול מרחובות הנהר, שהוא רומז לנקודת הבינה. והשלשה ראשים הם: כתר של בינה, וכתר של חכמה, וכתר של כתר. וזהו וישם שאול את העם שלשה ראשים. מכתר של כתר נעשה פרצוף א"א, ומכתר של חכמה נעשה אבא, ומכתר של בינה נעשית אימא. והז' נקודות שנשארו, מהששה נעשה ז"א, ומהשביעית נעשית נוקבא דז"א. והארת האור שהיה בכלים שנשברו נשאר למטה. שמלת אלה הרמוזים עתה לאלו הג' ראשים, השנים מהם נתהוו סוד הכלים שנשברו, והיה בהם הוייה והפסד, זהו תולדות השמים והארץ. אבל הג' ראשים נרמזו בסוד מ"י, וזהו: מ"י ברא אל"ה, והם סוד אלהי"ם. ומאצילות אלה, ממה שנתפשט מהם, נתהוו הכלים שנשברו, והיה בהם פירוד. וזהו מ"ש (בראשית י' ל"ב) ומאלה נפרדו הגוים, ר"ל ממה שנתהוו מאלה, נפרדו הגוים, הם הקליפות שנתהוו מהכלים שנשברו. אבל לא מצד מ"י, כי הם נעלמים, שנאמר: (שמות ה' ב') מי ה' "מי" יכול להשיגו כי "מ"י" הוא בוצינא דקרדינותא. אז הוא הא', מודד כל המדידות. ונותן גבול לכלם שנאמר (ישעי' מ' י"ב) מ"י מדד וכו', הוא סוד 'ם' שיצא ראשונה ונעשה מקיף לי', שנאמר (תהלים ק"ד ב') עוטה אור כשלמה. ר"ל אור מעוטף שנקרא מחשבה סתומה, ובו נמדדו כל המדות של האצילות הקדוש, בסוד מי מדד, (איוב ל"ח ו') מי ירה אבן פנתה. נמצא, שמ"י הוא לבוש לא"ס, ולבוש של מ"י הוא אל"ה, מ"י הוא אל"ה, מי ברא אלה. וזהו ג"כ מה שנאמר (שם מ"א ה') מ"י גלה פני, לבושו של א"ס, סרס הפסוק. וכן (שם מ"א ו') דלתי פניו מ"י פתח, ר"ל דלת ושער פניו מ"י גלה, א"כ הוא הראשון הנקרא מ"י.