זהר

מ) אמר רבי בא, למה. אמר ליה ת"ח, כלהו דדמי ליה, או ברמיזא דיליה, לא מתו במיתת נפשהון, וכלהו לקו, בההוא עניינא ממש. ת"ח, אמר רבי יהודה, דיוקניה דאדם הראשון, ושפירותיה, הוה כזהרא דרקיעא עלאה, דעל גבי שאר רקיעי, וכההוא נהורא, דגניז קב"ה, לצדיקייא לעלמא דאתי, וכל אינון דהוו רמיזא ביה מדיוקניה דאדם הראשון, ביה לקו ומיתו.

פירוש הסולם

מ) אמר רבי בא, למה: שואל, למה לא נשאר מאותם הדומים לצורת אדה"ר, אף אחד. אמר לו. בוא וראה, כל אלו שהיו דומים לאדה"ר, או אפילו דומים לו רק ברמז, כלומר, לא בבירור, לא מתו מיתת עצמם. כמ"ש ​בפרקי דר' אליעזר פרק נ"ג ​ובסוטה דף יוד ע"א. וכולם הוכו באותו ענין ממש שהיו דומים לאדם הראשון. שמשון לקה בכחו שאול בצוארו וכו' כמ"ש שם.
תא חזי אר"י וכו': בוא וראה אמר ר' יהודה, צורתו של אדם הראשון ויפיו היתה כזהר הרקיע העליון על כל הרקיעים, וכאותו האור שגנז הקב"ה לצדיקים לעולם הבא. ולפיכך, כל אלו שהיה בהם רמז משהו מצורתו של אדם הראשון, הוכו בו ומתו. כמ"ש לפנינו.