זהר

מ) וכדין אתפרע מנייהו, ע"י מניינא דאינון שנין, דחסרו מרזא דשבע על חטאתיכם. ת"ח, כד תמנה כ"ב שנין ז' זמנין, לכל חד מאינון עשרה דזבינו ליה, תשכח אלף תק"מ, וכדין יתער פורקנא דישראל, כצפרא דשארת לאנהרא זעיר זעיר, עד י"ז שנין, דאסתלק ההוא צדיק דרגא דטו"ב, הה"ד, יוסף בן י"ז שנה היה רעה את אחיו. דהא כדין יתחזי למיקם בפרץ, קמי מדת דינא, דהא אשתלימו חובי עלמא, וכדין והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום.

פירוש הסולם

מ) וכדין אתפרע מנייהו וכו': ואז נפרע מהם ע"י מנין השנים שחסרו ופגמו, מסוד, שבע על חטאתיכם. בוא וראה, כשתמנה כ"ב שנים, שיוסף לא ראה את אביו מחמת חטאם, ז' פעמים, בסוד שבע על חטאתיכם, לכל אחד מאלו עשרת השבטים שמכרוהו, תמצא אלף תק"מ. שכל הזמן הזה, תהיה הגלות בסוד שבע על חטאתיכם. וכשיגמרו אלף ותק"מ שנים, אז תתעורר גאולת ישראל כמו בוקר המתחיל להאיר מעט מעט, עד י"ז שנים, שנתעלה אותו צדיק במדרגת טוב, שהוא בגימטריא י"ז, ז"ש, יוסף בן שבע עשרה שנה היה רועה את אחיו. כי אז בי"ז שנים אחר אלף ותק"מ, הוא ראוי לעמוד בפרץ לפני מדת הדין, כי נגמרו עונות העולם. ואז, והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום.