זהר

מ) ביום הכפורים, לקביל משה, דקביל קב"ה ביה צלותיה, וחס על ישראל, ואהדר ליה לוחי אורייתא. בחג הסכות, לקביל אהרן, דבזכותיה הוו אזלין שבעה עננין, דחפן על ישראל כסוכות, ובג"כ אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא, כמה רזין עילאין סתימין בה, וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן, כל עלמא בשלימו סגיאה.

פירוש הסולם

מ) ביום הכפורים לקבל וכו': ביוה"כ, מקריבים בו מוסף, כנגד משה, שהוא נצח, שבו, ביוה"כ, קבל הקב"ה תפלתו, וריחם על ישראל והחזיר להם לוחות התורה, דהיינו לוחות השניות, בחג הסוכות מקריבים בו מוסף, כנגד אהרן, שהוא הוד, שבזכותו היו הולכים ז' עננים החופפים על ישראל בסוכות. ומשום זה הם עושים סוכה. ונתבארו ב' המוספים שכנגד משה ואהרן שהם נו"ה. וכל התורה כמה סודות עליונים סתומים בה. וכשאלו השבעה, חג"ת נהי"מ, מתוספים בברכות, נמצא כל העולם בשלמות גדולה.