חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

אות מ

זהר

מ) בגין דסחרנו בישא לתתא, חפייא כגוונא דדל"ת, וסחרא לאלין ארבע, ולהאי נקודה. וקיימא בהאי נקודה קליפא תקיפא, לחפייא עלה. וכדין אתכסיאת סיהרא, ונהירו דילה אתחפייא, וכדין אתייהב רשו למידן עלמא בדינין בישין. ורזא דה"א וה"א בתראה תרווייהו בחד נקודה ה"ה. דהא כדין דינא אתיהיב ברזא דכתיב בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת וגו'.

פירוש הסולם

מ) בגין דסחרנו בישא וכו': משום שהסיבוב של רע למטה, דהיינו כח רע, שדרכו להקיף את הדבר שניתן לו רשות להקיף, כדי לסתום אורו שלא יגיע למטה לתחתונים המכסה כעין דל"ת, ומסבב ארבע המלאכים האלו, הנ"ל, ואת נקודה הזו, דהיינו המלכות, בעודה דבוקה בבינה ואינה בקו האמצעי, ואז נמצא בנקודה זו, קליפה קשה המכסית עליה ואז מתכסה הלבנה, שהיא המלכות, והאור שלה מתכסה, שלא יגיע לתחתונים, ואז ניתנה רשות לדון העולם בדינים רעים. והסוד הוא, כי הה' הראשונה, שהיא בינה, וה' אחרונה, שהיא מלכות, שתיהן הן בנקודה אחת, דהיינו ה"ה ביחד. כי אז הדין ניתן בסוד הכתוב, בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאילתא עד דברת וגו'.
פירוש. כשהמלכות אינה בקו אמצעי, שהוא ז"א, אלא מקבלת חכמה משמאל דבינה, בלי המיתוק דקו האמצעי, אז ניתן כח לקליפות לכסות ולסתום אורה סביב סביב שלא יגיע לתחתונים. עד שהיא נפרדת מן הבינה, ונתתקנת לקבל כל אורותיה מן ז"א, אז נפתחת מן ההסגר ומאירה לתחתונים. כנודע בסוד ב' מצבי המלכות, (כמ"ש בפלפה"ס אות פ"ח).
וז"ש בגין דסחרנו בישא לתתא, דהיינו שיש הסגר של כח הרע למטה, חפייא כגוונא דדל"ת, כלומר שההעלם שלה מרומז בהשם דל"ת, דהיינו דלות ועוני (כנ"ל באות ל"ח) וסחרא לאלין ארבע ולהאי נקודה, דהיינו בעת שהמלכות מקבלת משמאל דבינה, שאז ניתנה רשות לההסגר של כח הרע שיסגור ויסתום אורותיה מן התחתונים. וז"ש וקיימא בהאי נקודה קליפה תקיפא לחפיא עלה וכו', כי ההסגר של כח הרע הנ"ל על הנקודה, שהיא המלכות, הוא קליפה קשה מאד. וכדין אתיהיב רשו למידן עלמא בדינין בישין כי מתוך שנמנע אור הרחמים מלהאיר בעולם, ניתנה רשות לכל הדינים שישלטו בעולם. וז"ש, ורזא דה"א וה"א בתראה תרווייהו בחד נקודה, ה"ה, כי ה' אחרונה צריכה להיות מחוברת בו' דהוי"ה. שהוא קו האמצעי, ורחמים. ואם היא מחוברת בה' ראשונה. דהיינו שהיא כמו בבחינת מצב הא' שלה, שמקבלת משמאל דבינה, אז נמשכים ממנה כל הדינים כנ"ל. ולפיכך חיבור ב' ההין רומז על דינים. וז"ש, דהא כדין דינא אתיהיב וכו'. כמבואר.