זהר

מ) ואי תימרון, אי בני נשא עבדין לון אלהות, ולא ברעותי דלהון, אמאי אתענשו. אלא כד הוו דור המבול ודור הפלגה ידעי בהון, והוו מקטרין לון, וסגדין לון, ובההוא חילא דהוו מקטרין לון, וסגדין לון, הוו נחתי לגבייהו, ועבדי רעותייהו, וממללן בהון באינון צולמין, הא אתעבידו אלוהות ועבודת כו"ם. בגין דא, קב"ה עתיד לאעברא לון, וימחי לון מעלמא, צולמין דלהון דהוו פלחין בהון, ואשתאבו מנהון רוחין וצולמין.

פירוש הסולם

מ) ואי תמרון אי בני וכו': ואם תאמרו, אם בני אדם עושים אותם אלהות, ולא מרצון עצמם, למה נענשו, להעבירם מן העולם. ומשיב, אלא כשהיו דור המבול ודור הפלגה יודעים בהם, והיו מקטירים להם ומשתחוים להם, ובכח ההוא שהיו מקטירים להם ומשתחוים להם, היו יורדים אליהם ועשו רצונם, והיו מדברים באלו הצורות, שעשו, הרי נעשו אלהות ועבודת כו"מ, ומשום זה עמד הקב"ה להעביר אותם ולמחות אותם מן העולם, דהיינו הצלמים שלהם שהיו עבדו אליהם, וקלטו מהם רוחות וצלמים.