זהר

מ) ור״מ איהו ו׳ מלא ואיהו בסדורא דא יה״ו. ה׳ בתראה, כוס מלא ברכת ה׳, מסטרא דימינא ומסטרא דגבורה דאיהו דינא, שכינתא אתקריאת הוי״ה, הה״ד, הנה י״ד ידו״ד הויה במקנך אשר בשדה, קם י״מ, ואשתטח קמיה. ואמר זכאה חולקי דמארי ומטרוניתא אינהו בעזרי. ע״כ.

פירוש הסולם

מ) ור״מ איהו ו׳ וכו׳: ורעיא מהימנא, הוא ו' מלאה י״ה, כלומר, שהוא ז״א שה״ס ו׳ דהויה, המלא שפע מן י״ה, דהויה, שהם חכמה ובינה. והוא בסדר זה, יה״ו שיש בו משום זה, כל ג׳ האותיות יה״ו דהויה ה׳ אחרונה דהויה, שהיא מלכות, היא כוס מלא ברכת ה׳ מצד הימין דהיינו כוס של ברכה, שמביא לעיל (באות ל״ח) ומצד הגבורה שהיא דין, נקראת השכינה, הויה, שבצירוף הזה שולטת ה׳ שהיא דין, על הו' שהיא רחמים, וי״ה שהם המוחין הם בסוף הצירוף. שיורה על דין. ז״ש הנה יד ה׳ הויה במקנך. אשר המלכות שנקראת יד ה׳, היא בצירוף הויה לעשות דין במקנה מצרים. קם רעיא מהימנא והשתטח לפניו, ואמר אשרי חלקי, שרבוני והמטרוניתא הם בעזרי. (ע״כ רעיא מהימנא)