זהר

מ) זמנין אית בשבועי, דרעוון משתכחן, וזמנין אית בשבועי, דדינין משתכחן בעלמא. וזמנין אית ביומי, דרעווא אשתכח בעלמא ועלמא אתבסמא. וזמנין אית ביומי דדינין תליין ומשתכחן, ואפילו בשעתי. ועל דא כתיב, ועת לכל חפץ וגו׳. וכתיב, ואני תפלתי לך וגו׳. וכתיב, דרשו יי׳ בהמצאו. וכתיב, למה יי׳ תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה. וכתיב, מרחוק יי׳ נראה לי. וזמנין דאיהו קרוב, דכתיב, קרוב יי׳ לכל קוראיו. בג״כ, ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו׳.

פירוש הסולם

מ) זמנין אית בשבועי, וכו׳: עתים יש בשבוע, שרצון נמצא, ועתים יש בשבוע שדינים נמצאים בעולם. ועתים יש בימים שהרצון נמצא בעולם והעולם נתבסם. ועתים יש בימים שדינים תלוים ונמצאים, ואפילו בשעה יש עתים שונות. וע״כ כתוב, ועת לכל חפץ וגו'. וכתוב, ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון. וכתוב, דרשו ה׳ בהמצאו. וכתוב, למה ה׳ תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה. וכתוב, מרחוק ה׳ נראה לי. ולעתים הוא קרוב, שכתוב, קרוב ה׳ לכל קוראיו. משום זה ואל יבא בכל עת אל הקדש וגו'.