זהר

מ) ועל דא שבחא דקב״ה דמשבח לה לכ״י, כשושנה דאיהי בין החוחים, דאיהי מעליא וסלקא על כלא. כך כנסת ישראל בין שאר אוכלוסין, בגין דהיא סלקא ומתעטרא על כלא. ודא שושנה בין החוחים, ואתרוג בין החוחים, לאחזאה שבחא דכ״י, על כלא.

פירוש הסולם

מ) ועל דא שבחא וכו׳: וע״כ, השבח שהקב״ה משבח את כנסת ישראל, שהיא המלכות, הוא, כשושנה שהיא בין החוחים, שהיא טובה ביותר ועולה על הכל, כך כנסת ישראל בין שאר המחנות, משום שעולה ומתעטרת על כולם. וזוהי, שושנה בין החוחים ואתרוג בין החוחים. כי שושנה ואתרוג, הם שמות המלכות, שהיא בין החוחים. להראות שבח כנסת ישראל על כולם.
פירוש. הכלים דאחורים של המלכות, נפלו לעולם הבריאה, שהחצונים יש להם שם אחיזה בה, ובעת הזאת היא בין החוחים, ובגדלות כשהיא בזווג עם ז״א היא מעלה אלו הכלים דאחורים שלה מן עולם הבריאה ומן החצונים, והם נעשים כלים לאור החכמה, כי אין אור החכמה מקובל רק בכלים דאחורים האלו, (כנ״ל בהקסה״ז דף ו׳ ד״ה ואלמלא) ונמצא שהם עולים על כולם. וזה שמשבח אותה. כשושנה בין החוחים וגו'. וכן אתרוג הוא בין החוחים כי כל השבח נוטלת משם.