זהר

מ) מי שלא חג יו״ט הראשון של חג עליה אתמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות. והאי איהו חטאת דמעכב לעולה. חטא איהו דכר. חטאת, נוקבא. ולזמנין דהא אתבסם חטאת, ואתפרש מעולה. בההוא שעיר, דאתמר ושעיר עזים אחד לחטאת.

פירוש הסולם

מ) מי שלא חג וכו׳: מי שלא חג יו״ט הראשון של חג, שלא הביא עולת ראיה ושלמי חגיגה, לחבר המלכות עם ז״א. אחר שעבר הרגל ולא הביא, נאמר עליו, מעוות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות (חגיגה ט.) וזו היא חטאת, דהיינו חטא, המעכב לעולה, כי ע״י שלא הביא עולת ראיה, עיכב עלית מלכות לז״א, שה״ס עולה. חטא, היא דכר, וחטאת, היא נוקבא, שלשניהם משמעות אחת. ולפעמים מתבשמת החטאת, דהיינו החטא, ונפרדת מעולה, שאינה מעכבת עוד את המלכות מעליה, על ידי שעיר ההוא, שנאמר, ושעיר עזים אחד לחטאת. דהיינו אם מביא קרבן חטאת. פירוש. שעולה ה"ס קו ימין וחסדים, שעל ידיהם המלכות עולה לז״א ולבינה. וחטאת, דהיינו החטאים, מגבירים את קו השמאל על הימין, ומכבים זה את זה, והמלכות לא תוכל לעלות לז״א. וע״י קרבן חטאת, מתתקן קו השמאל, להכלל בימין. והמלכות יכולה לעלות לז״א.