זהר

מ) אמר ר׳ חייא, והא תנינן, אל גזירת רחמי הוה. כד״א, אל מוציאם ממצרים. אל רחום וחנון. א״ל לאו הכי, דתנינן שליט רחמי על דינא. אל בלחודוי יכולת הוה ליה, ורשותיה הוה דיליה. מאי יכולת, שלטנותא דאל, אתגבר גזירא דיליה, כד״א, יש לאל ידי, ורשותא דיליה יכולת דעינא בישא. א״ל והא כתיב האל הגדול הגבור. אל גדול, נצחא. אל בלחודוי נצחא.

פירוש מעלות הסולם

מ) אמר ר׳ חייא וכו׳: אר״ח אתה אומר שהאל רומז לדינים דנחש. והרי למדנו, אל הוא גזרת רחמים. כש״א אל מוציאם ממצרים. אל רחום וחנון. אמר לו ר"י אינו כן, כי למדנו, שאל רחום פירושו, ששולט הרחמים על הדין. אבל אל בלבדו, הוא לשון יכולת הוא לו, והרשות הוא שלו. מהי יכולת. ממשלתו של אל, שהתגברה וניצחה את הגזרה שלו. כש״א יש לאל ידי. שפירושו, רשותו ויכלתו לעשות עין רע שהיתה ללבן. וידו פירושו רשותו. א״ל, והרי כתוב האל הגדול הגבור. וגדול הוא שם של חסד. ומשיב, אל גדול פירושו נוצח. וכן אל בפני עצמו פירושו נוצח.