חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות מ

זהר

מ) דבגיניה אתמר ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתינה, מאי בשר, ההוא דאתמר ביה בשגם הוא בשר. ועד דנחית לה, לא עלה הסלע, ולא יהיב מימוי.

פירוש מעלות הסולם

מ) דבגיניה אתמר ויקח וגו׳: שבשביל שתאיר המלכות במטטרו"ן נאמר ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתינה. שואל מה רומז הכתוב במלת בשר, ומשיב, רומז לההוא שנאמר בו בשגם הוא בשר, היינו משה, כי משה בגי׳ בשגם (חולין קלט:) וצד השמאל של משה ה״ס בשר אדום, דהיינו גבורה, וטרם שירד אליה בחינת הגבורה דמשה, לא עלה הסלע של מטטרו״ן ולא נתן מימיו.
ביאור הדברים: כי כמו שיש דכר ונוקבא באצילות שהם זעיר אנפין ומלכות, כן יש זו"ן במלכות עצמה משום שכלולה מעשר ספירות. ובחי׳ הזכר שבה המאיר ממטה למעלה, הוא בחינתה עצמה, אמנם בחי׳ הזכר שבה המאיר ממעלה למטה לבי״ע הוא מטטרו״ן. ונודע שכל המסכים והדינים הנאמרים בעולם אצילות, אינם באצילות, אלא בבריאה, שמטטרו״ן הוא הנושא את המסכים והדינים בשביל זו"ן דאצילות, ונמצא שסוד המסך דחירק שז״א שהוא הקו האמצעי פועל עמו כדי ליחד ימין ושמאל דבינה, וימין ושמאל של עצמו, שמהם יוצאים כל המוחין הגדולים (כמ״ש בפתיחה לפירוש הסולם אות ל״ה) מקום מסך זה הוא במטטרו"ן, שהוא הנושא אותו בשביל ז״א, והוא הגורם ליציאת כל המוחין, כי בלי המסך דחיריק שמטטרו״ן נושא לא היו יוצאים כל אלו המוחין. ונודע שכל שיעור אור שהתחתון גורם לעליון, מקבל אותו גם התחתון שגרם זה. ולפיכך זוכה גם מטטרו"ן בכל אלו האורות שמסך דחיריק שלו גרם להוציאם. וכחו של מטטרו״ן למעט האור מג״ר לו"ק מקורו מאו"א עלאין שה״ס י׳ של שם הוי״ה שבהם נכנסה הי׳ לאור ונעשה אויר ואינה יוצאת משם לעולם.
והנה יש ב׳ מיני סלע, סלע של משה וסלע של מטטרו״ן, כי המלכות דאצילות במוחין דפנים נבנית מצד ימין דאו״א עלאין וז״א צריך להמשיך לה חכמה בסוד היחוד של דבור ופיוס, בסו״ה שמאלו תחת לראשי, ואין שייך בה שום הכאה, והיא בסוד סלע של משה, שבשבילה נאמר ודברתם אל הסלע דהיינו בדבור ופיוס. ובמוחין דאחוריים של המלכות המתלבשים בבי״ע שם נוהג הכאה, להיותן בחינות אחוריים שאינם מאירים מחמת שהם חכמה בלי חסדים, ממצב א׳ של המלכות בהיותה עם ז״א בקומה אחת בסוד שני המאורות הגדולים, שנמצאת כולה שמאל, בה נוהג הכאה שהיא התעוררות המסך דחיריק שבקו האמצעי למעט הג״ר דשמאל כדי שיתיחד עם הימין, וה״ס סלע של מטטרו"ן שנוהג בה הכאה. (עי׳ ברע״מ תצא בסולם מאמר ודברתם אל הסלע).
וזה אמרו ובגין דא שהכה בסלע של משה, שהיא המלכות דאצילות במוחין דפנים שכולה נבנית מצד ימין דאו"א עלאין ואינו נוהג בה הכאה, אסתלק שכינתא מן הסלע כי חזרה המלכות להיות נקודה תחת היסוד דז״א, וכל בנין קומתה נהרס אז, ונסתלקו כל המוחין מזו״ן, וכן נסתלק התלבשות המוחין דאחוריים של המלכות בבי״ע, דאיהי י׳ מן מיטטרו"ן כי כשמלכות מלובשת במטטרו״ן הוא נקרא מיטטרו"ן עם י׳ הרומזת על אחוריים דמלכות שהיא חכמה הנקראת י׳ שמלובשת בו. (עי׳ לעיל בהקדמה אות של״ח) ואשתאר מטטרו״ן יבשה בלי מוחין ובלי זווג כי בלי מוחין אין זווג ורזא דמלה וכו׳ ותראה היבשה דא סלע של מטטרו״ן דבגיניה אתמר ויקח וגו׳ כי ה״ס בנין קומת המלכות ממעלה למטה המתלבשת בבי״ע ומאירה במוחין דאחוריים שה״ס בשר סומק דמשה, והמלכות נשלמה ע״י גבורה זו בבחי' קו שמאל שלה, (עי׳ זהר בראשית א׳ אות רע״ז) ועד דנחית לה וטרם שירדו אל המלכות האורות דאו״א עלאין לבנין קומתה לא עלה הסלע של מטטרו"ן, המכה באורות דאחוריים וממעטם מג״ר לו״ק שעי״ז מתייחדים עם הימין ומאירים.