זהר

מ) יהו״ה שב״א איהו דינא. קמץ רחמי. שמאלא וימינא. דמתמן אורייתא אתייהיב, דאיהו עמודא דאמצעיתא. ובזמנא דאינון שב״א קמ״ץ חל״ם, איהו רמ״ז כי בי חש״ק ואפלטהו רק באבותיך חש״ק י״י.

פירוש מעלות הסולם

מ) הוי״ה שבא איהו וכו': שם הוי״ה שהוא מנוקד שבא חלם קמץ, שבא הוא נקודת גבורה שהיא דין. קמץ רחמים סו״ה וקמץ הכהן, שהוא חסד, והם ב׳ קוים, שמאל, הוא שבא. וימין, הוא קמץ. בסו״ה מימינו אש דת למו, ימין הוא חסד אש היא גבורה, סוד אותיות שבא מסו״ה באש ה׳ נשפט. (עי' הקדמת תקוני זהר אות ק״א) שמשם ניתנה התורה שהיא עמוד האמצעי תפארת שהיא נקודת חולם. ובעת שמאירים ג׳ הקוין שהם שבא קמץ חולם, רמז הוא לסוד הכתוב, כי בי חש״ק ואפלטהו. ה״ס שם מ״ב ברישא כי בי חשבון מ״ב. רק באבותיך חש״ק ה', ה״ס ע״ב בגופא, המתגלה בחג״ת שנקראים אבות.