זהר

מט) פרקא רביעאה. עתיקא, טמיר וסתים. זעירא דאנפין, אתגלייא ולא אתגלייא. דאתגלייא, באתוון כתיב. דאתכסייא, סתים באתוון, דלא מתיישבן באתרוי, בגין דאיהו לא אתיישבו ביה עלאין ותתאין.

פירוש הסולם

מט) פרקא רביעאה, עתיקא וכו': פרק רביעי. עתיקא, שהוא הכתר, מכוסה וסתום זעיר אנפין, מגולה ואינו מגולה, כלומר, שבו מתחיל ההתגלות וההתגלות הוא במלכות. המגולה, שהוא ז"א, כתוב באותיות, דהיינו שמפורש באותיות השם, שנקרא הויה, שפירושו היה הוה ויהיה, שהכל מתגלה בו. המכוסה, שהוא עתיקא, סתום באותיות שהוא מכונה אהיה, שהוא לשון עתיד, שפירושו שאינו מתישב במקומו, אלא במקום אחר. משום שהוא, לא נתישבו בו עליונים ותחתונים, שאפילו העליונים אינם משיגים אותו.