תוכן

מט) ודע, כי כל זה אינו רק אחוריים של ב"ן, והאחורים של מ"ה, בין בזעיר בין בנוקבא. ולכן הם עדיין אב"א, כי שניהם בחינת אחוריים, ואחר כך חוזרים ולוקחים הפנים דמ"ה והפנים דב"ן, בין זעיר ובין נוקביה, וחוזרים פנים בפנים, והבן מפתח זה מאוד. ואמנם בעוד שלוקח ז"א הפנים, ועדיין אין לרחל רק אחוריים, אז ג"כ פנים באחור, והבן זה. ואחר שנמשך הפנים גם לרחל, אז שניהם פנים בפנים. ונמצא כי בהיותם פנים בפנים, אזי יש לז"א פנים ואחור דמ"ה, ופנים ואחור דמ"ה דב"ן. וכן אל הנקבה פנים ואחור דב"ן דמ"ה, ופנים ואחור דב"ן דב"ן. ונמצא כי כל ספירה וספירה דז"א או מנוקביה, יש בה פנים ואחור דמ"ה, ופנים ואחור דב"ן. אך בספק שיש לי הוא אם העיגולים נעשו מב"ן, או העיגולים מאחור דב"ן, והיושר מאחור ופנים דמ"ה ופנים דמ"ה, וזה תלוי בספיקות שבארנו ברישא דלא אתיידע וע"ש.