זהר

מט) ויחר למשה, על דאכחישו ליה, דלא אסכים ההוא מחלוקת. מאד, על דאכחישו עובדא דבראשית. ובכלא אכחיש קרח, בעילא ובתתא. דכתיב בהצותם על ה', הא תתא, ועילא. וע"ד אתדבק במה דאתחזי ליה.

פירוש הסולם

מט) ויחר למשה על דאכחישו ליה דלא אסכים ההיא מחלוקת, , ויחר למשה, משום שקרח ועדתו, הכחישו אותו, שלא נתנוהו להכריע אותה המחלוקת, מאד, על דאכחישו עובדא דבראשית, ונאמר מאד, דהיינו ויחר למשה מאד, על שהכחישו את מעשה בראשית, דהיינו שפגם בהכרעה עליונה דקו האמצעי על ימין ושמאל דז"א, שנתקן במעשה בראשית. ועל זה נאמר, מאד. ובכלא אכחיש קרח בעילא ובתתא דכתיב, ​בהצותם על ה', הא תתא ועילא, וקרח הכחיש הכל, הן למעלה בז"א, והן למטה בנשמות, דכתיב בהצותם על ה' שה"ס ז"א, הרי שהפגם שלו הגיע גם למעלה לז"א, וכן למטה למשה רבינו. ועל דא אתדבק במה דאתחזי ליה, ועל כן נתדבק קרח כמו שראוי לו דהיינו בגיהנם כמ"ש וירד וכו' שאולה.