זהר

מט) ואע"פ שהיו נסין, לא היו משתככין. מאי טעמא. מפני שהיו מכסין עליה בתחילה, ועכשיו נסין מפניה. מה עשה הקב"ה. נטל כמין צרור של חרש, וחקק בו שמו של ע"ב שמות, והשליך לתוך המים, ועמדו מיד, ונשתככו.

פירוש הסולם

מט) ואע"פ שהיו נסין וכו': ואע"פ שהיו נסים לא היו נשקטים. מהו הטעם. הוא משום שהיו מכסים עליה מקודם, ועתה נסים מפניה, מה עשה הקב"ה, לקח כמין צרור של חרס, וחקק בו שמו של ע"ב שמות, והשליך לתוך המים, ועמדו מיד, ונשקטו.