זהר

מט) אתפרש כפורתא דא לסטר דרום ומערב, ואפיק תרין כרובים כחדא, דכר ונוקבא, דישתכחון דא לקבל דא. דרום, איהו ראש, כהן נוטל בראש. ואיהו בן דכר. מערב איהו נוקבא, בת יחידה, בת היתה לאברהם ודאי. והיינו ברזא דא, בראשית: ב"ת רא"ש. י' כפורתא, דלא אשתמודע, עד דאתפרס בפריסו, ואפיק תרין אלין. כגוונא דא ה'. וע"ד. בת, בת ראש, בת לאברהם. י' כפורתא לאתפרסא.

פירוש הסולם

מט) אתפרש כפורתא דא וכו': עתה מפרש ג' יהודים הנפרשים על הכפורת בסוד ב' הכרובים. יחוד א', הכפורת הזו, דהיינו הכפורת העליונה הנ"ל נפרשת לצד דרום, שהוא חסד, ולמערב, שהוא מלכות. ומוציאה ב' כרובים יחד דכר ונוקבא שיהיו נמצאים זה כנגד זה. דרום שהוא חסד, הוא ראש לז"ס תחתונות, שז"ס כהן לוקח בראש. והוא בן דכר. מערב היא נוקבא, שנקראת בת יחידה. שעליה נאמר בת היתה לאברהם. לאברהם ודאי. שהוא חסד. והיינו בסוד זה, בראשית, שהיא אותיות בת ראש. שהם ב' הכרובים, בת, היא מלכות, ראש, הוא חסד, קו ימין דז"א. י' שבבראשית, היא הכפורת, דהיינו המסך מביאת הי' באדר (כנ"ל אות ל"ח ע"ש). שאינה נודעת עד שנפרשת במפרש, ומוציאה ב' כרובים אלו, בסוד בת ראש, כעין זו היא ה' אחרונה דהויה. שהיא בבחינת היחוד דבת ראש. כלומר, שהמלכות מיוחדת בחסד. כי הוי"ה ה"ס ז"א שהוא בבחינת חסדים מכוסים. ועל זה, דהיינו מבחינת היחוד הזה, נקראת המלכות בת. דהיינו בת ראש, בת לאברהם. י' דבראשית היא הכפורת להפרש.