זהר
מט) וההוא רישא סתימא דברישא דעתיקא דלא אתידע, כד פשיט חד טורנא, דהוה מתתקן לאתנהרא, בטש בהאי מוחא, ואתגלף, ואתנהיר בכמה נהירין, ואפיק, וארשים כבוסיטא דא, בהאי מצחא. ואתרשים ביה חד נהורא, דאקרי רצון. והאי רצון אתפשט לתתא בדיקנא, עד ההוא אתר דמתישבא בדיקנא, ואקרי חסד עלאה. ודא איהו נוצר חסד. ובהאי רצון כד אתגלייא, מסתכלין מארי דדינא ומתכפיין. [
1]
פירוש הסולם
מט)
וההוא רישא סתימא וכו': ואותו ראש הסתום שבראש עתיקא דלא אתיידע. דהיינו ראש הא' כשפשט שליטה אחת שהיא מתוקנת להאיר, בטש על ידה במוח ההוא דהיינו בחכמה סתימאה דא"א, ונחקק, דהיינו שנתמעט לבחי' הקטנות. ואח"כ קבל גם הגדלות על ידי אותו הטורנא, והאיר בכמה אורות, דהיינו הן בחסדים והן בחכמה, והחכמה סתימאה הוציאה הארתו ורשמה כמו הכרעה הזו במצח הזה. ואז נרשם במצח אור אחד שנקרא רצון. ורצון הזה נתפשט למטה, בי"ג תקוני דיקנא דא"א, עד המקום שנתישב בדיקנא שנקרא חסד עליון, וזה הוא התקון שנקרא נוצר חסד, דהיינו תקנן הח' די"ג ת"ד, וכשנתגלה רצון הזה ע"י תקון הזה נוצר חסד, מסתכלים בעלי הדין ונכנעים.
פירוש, כמו שנתבאר לעיל
(באות מ"ג) שרישא דלא אתיידע מעלה המלכות לבינה דא"א, וממעטו מג"ר כדי להמתיק המלכות בבינה בסוד נקודת המפתחא, כדי שעי"ז תוכל המלכות לקבל חכמה בעת גדלות, ע"ש. וז"ש
וההוא רישא וכו'
דלא אתיידע, כד פשיט חד טורנא, דהיינו שהעלה המלכות לבינה, שעי"ז נתמעט הראש דא"א מחכמה ובא לחסדים, ואומר
דהוה מתתקן לאתנהרא, שרדל"א תקן שליטה זו דקטנות כדי להאיר אח"כ את הגדלות ויהיו זו"ן ראוים למוחין
(כנ"ל ב"א דף ז' ד"ה וכבר) ולפיכך ע"י הטורנא זו שתקן,
בטש בהאי מוחא ואתגלף, דהיינו שמיעט אותו וחקק אותו כי המיעוט נקרא בשם חקיקה. אבל ע"י חקיקה זו באה אח"כ הגדלות ע"י הורדת המלכות מן הבינה, ואז,
ואתנהיר בכמה נהירין, שחזר אליו אור החכמה, והאיר הן בחכמה והן בחסדים. ואז הוציאה חכמה סתימאה הארת החכמה והארת החסדים אל המצח דא"א, והמצח הכריע חשיבות אור החסדים, ואור החכמה דחה בשביל זו"ן,
(כמ"ש לעיל אות מ"ג ע"ש) וז"ש
ואפיק, שהוציא האורות דחכמה וחסדים,
וארשים כבוסיטא דא בהאי מצחא, שע"י זה שהמצח הכריע לקבל החסדים ולדחות החכמה, נרשמה הכרעה זו בהמצח,
ואתרשים ביה חד נהורא דאקרי רצון, שהכרעה זו שעשה להעדיף את החסדים על החכמה אע"פ שיש לו חכמה, היא נקראת בשם רצון. כלומר אותה קבלת החסדים שהיו מתחילה ע"י שליטה של עלית המלכות לבינה, נעשה עתה לרצון
(כמ"ש לעיל באות מ"ג באורך ע"ש),
בוסיטא פירושו הכרעה לפי הענין. והוא מלשון הסט, כמו המסיט (זבין ה').
