זהר

מט) א״ר אלעזר, אצטריכנא הכא למימר מלה דאוליפנא מאבא. ת״ח, הכא ילפינן מנגע דביתא. דכד רוחא מסאבא שריא בביתא וקב״ה בעי לדכאה ליה, שדר נגע צרעת בביתא, לקטרגא דא בדא, וההוא נגע לא אעדי מביתא, ואע״ג דרוח מסאבא אסתלק מההוא ביתא, עד דינתצון ביתא, אבנין ואעין וכלא, כדין אתדכי אתרא.

פירוש הסולם

מט) א״ר אלעזר וכו': אר״א, כאן אני צריך לומר דבר שלמדתי מאבי. בוא וראה, אנחנו למדים כאן מנגע הבית. כי כשרוח הטומאה שורה בבית והקב״ה רוצה לטהר את הבית, שולח נגע צרעת בבית, שיקטרגו זה בזה, שהרוח של הנגע יקטרג וילחם ברוח הטומאה (כנ״ל תזריע אות קנ״ג בהסולם ע״ש) ונגע ההוא אינו סר מהבית, אחר שנתגבר על רוח הטומאה ואע״פ שרוח הטומאה נסתלק מן הבית, עד שיתצו את הבית, העצים והאבנים והכל, אז נטהר המקום.