זהר

מט) תמן תנינן, כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, כאלו גוזל לקב״ה וכ״י, דכתיב גוזל אביו ואמו וגו׳. כל הנהנה מן העולם הזה, כלל דא, איהו אינתו. מאן דאתדבק באנתו למהני מנה, ואע״ג, דאיהי פנויה, ואהני מנה בלא ברכה, כאלו גוזל קב״ה וכנסת ישראל. מ״ט, בגין דזווגא דלהון, בשבע ברכות הוא. ומה על פנויה כך, מאן דיתדבק באנתו דאחרא, דקאים כגוונא דלעילא, בזווגא דז׳ ברכות, על אחת כמה וכמה.

פירוש הסולם

מט) תמן תנינן וכו׳: שם למדנו, כל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה, כאלו גוזל להקב״ה וכנסת ישראל, שכתוב גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית. כל הנהנה מן העולם הזה, כלל זה, שאומר כל הנהנה, הוא אשה. כי מי שמתדבק באשה להנות ממנה, ואע״פ, שהיא פנויה, ונהנה ממנה בלא ברכה, דהיינו בלי שבע ברכות שמברכים את הכלה, הוא, כאלו גוזל להקב״ה וכנסת ישראל. מהו הטעם, משום שהזווג שלהם, הוא בשבע ברכות. והנהנה בלי שבע ברכות, פוגם שבע ברכות שלמעלה. ומה על פנויה כך, כ״ש מי שמתדבק באשת אחר, שהיא עומדת בזווג בשבע ברכות, על ידי בעלה, כעין של מעלה, על אחת כמה וכמה.