זהר

מט) ואי תימא ויאמר ויאמר יתיר אינון. אלא, אינון סתימין הוו במחשבה. ואלין, אתגליין מגו חשוכא. ויאמר יצחק אל אברהם, וכתיב ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור. ויאמר אבי, וכתיב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ויאמר הנה האש, ויאמר אלהים יקוו המים. ויאמר הנני, ויאמר אלהים יהי מאורות.

פירוש הסולם

מט) ואי תימא ויאמר וכו׳: ואם תאמר, ויאמר ויאמר הכתובים בפרשה זו, הם יותר, ולמה אני דורש רק ד׳ ויאמר. ומשיב, אלא אלו ויאמר האחרים שכתוב בפרשה, הם סתומים היו במחשבה, כלומר שהם מימין הנמשך מאו״א עלאין הנקראים מחשבה, שהם סתומים, דהיינו חסדים מכוסים מחכמה. ואלו ד׳ ויאמר, שאני דורש אותם, הם המתגלים בחכמה מתוך החשך. דהיינו גילוי חכמה דקו שמאל, שאינה מתגלה רק עם החשך והדינים הנמשכים משם, (כנ״ל פקודי אות שע״ו) ויאמר יצחק אל אברהם הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. ויאמר אבי, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים. ויאמר הנה האש, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים יקוו המים.ויאמר הנני, הוא כנגד הכתוב, ויאמר אלקים יהי מארת.
פירוש. ויאמר הוא לשון השפעה, ויאמר יצחק אל אברהם הוא התכללות יצחק, שה"ס קו השמאל וגילוי חכמה, באברהם, שה״ס קו ימין וחסדים. וז״ס ויהי אור שביום א׳ דמעשה בראשית. (כמ״ש לעיל תרומה אות תכ״ז) אור דיומא קדמאה וכו' בסטרא דאשא הוה וכו' דאיהו יום שני. ע״ש. דהיינו מהתכללות השמאל, שה״ס יום ב׳, ביום א׳ שהוא קו ימין, נאמר ויהי אור ביום הא'. הרי שויאמר יצחק אל אברהם שה״ס התכללות שמאל בימין ה"ס המאמר יהי אור ויהי אור שביום א׳ דמעשה בראשית. ויאמר אבי, ה״ס הבדלה, כי הכיר את קו ימין, לבחינת שורש אליו ולמים עליונים והוא עצמו בן וענף לקו ימין, דהיינו מים תחתונים. וא״כ הוא כנגד המאמר, ויאמר אלקים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל וגו'. ויאמר הנה האש והעצים, ה"ס התגלות הדינים שבקו שמאל, הנקראים אש ועצים, והוא כנגד המאמר, ותראה היבשה, שביום ג'. כי מחמת גילוי הדינים דקו שמאל נעשית המלכות בחינת יבשה, דהיינו שלא יכלה להוציא פירות (כנ״ל בהקסה״ז אות ר״ו) ונמצא אשר ויאמר הנה האש והעצים, הוא כנגד, ותראה היבשה. ויאמר הנני, שלא נזכר בו שם אברהם שהוא חסד, שהיה לו לומר ויאמר אברהם הנני בני, זה מורה, שהשמאל שלט אז בלי ימין, שהוא אברהם. והוא כנגד המאמר יהי מארת, חסר ו׳ שהוא חסדים, מפני שהשמאל שלט אז בלי ימין, וע״כ קטרגה הלבנה שהיתה מחוסרת חסדים הנמשכים רק מימין (כנ״ל ב״א דף ק״ח ד"ה וכבר) הרי שויאמר הנני בני, הוא כנגד המאמר, יהי מארת שביום הרביעי.