זהר

מח) ביה שעתא אזדמן חד ממנא, דאיהו גזברא על דיוקנין דצדיקיא, ברזא דשמושא דאתוון, דאתקרי ברזא יהודי"עם, בכתרא דשמושא דשמא קדישא. ורמיז קב"ה לההוא ממנא, ואייתי דיוקניה דההוא ב"נ דעביד נפשאן דחייביא וקאים ליה קמי מלכא ומטרוניתא.

פירוש הסולם

מח) ביה שעתא אזדמן וכו': בה בשעה נזדמן ממונה אחד, שהוא גזבר על צורות הצדיקים, בסוד שמוש אותיות, דהיינו זווג האותיות של השם, נקרא יהודיעם שיש בו יה"ו מאותיות השם, והוא בסוד הכתר של זווג האותיות י"ה של השם הקדוש, שהוא דעת. ורומז הקב"ה לממונה ההוא, ומביא צורת אדם ההוא שעשה נפשות הרשעים ומעמידו לפני המלך והמלכה. פירוש. המלאך ההוא נמשך מקו האמצעי, שהוא ו' דהויה המזווג ב' האותיות י"ה דהויה, וז"ש, ברזא דשמושא דאתוון דאתקרי ברזא יהודיעם שיש בו ג' אותיות יה"ו, שיורה על הו' המזווג י"ה, ויש בו דיעם, מלשון דעת, שהדעת היא ספירה העולה מזווג י"ה של השם הקדוש. וז"ש, בכתרא דשמושא דשמא קדישא, כתרא, פירושו ספירה, והיינו ספירת הדעת העולה משמושא די"ה, וע"כ נקרא יהודיעם.