תוכן

מח) ודע, כי אף על פי שאמרנו, כי התרין עטרין הם ביסוד דז"א, עכ"ז עיקרם תלויים בחו"ב שלה, שהם בנ"ה דז"א, רק שאח"כ הם מתחברים ביסוד של ז"א לצורך הדעת שלה, כמו שנבאר ב"ה למטה בסוף זה הדרוש, כי הרי עיקרה אינה רק תרין מוחין לבד, שהם נו"ה דז"א, ועיין בדרוש שנבאר עתה ב"ה. והנה טעם היות ד' פרשיות של תפילין שלה בבית א' בלבד, משא"כ בתפילין של ראש שהם בד' בתים, הוא במה שנתבאר לעיל, כי בתפילין של ראש, נמשכין ד' המוחין עצמן של או"א בתוך ז"א, רק שנתלבשו בנה"י דאימא, ולכן נעשו להם ד' בתים של ראש. אך המלכות, עיקר המוחין שלה אינה רק בחינת התלבשות נה"י דאימא תוך ז"א, ואחר כך בלטו לחוץ במצח, ואחר כך חזרו להאיר בעורף דז"א, בבחי' קשר של דל"ת של תפילה של ראש, כי משם המשכת המוחין של המלכות כנ"ל, ונמצא כי עיקר המוחין של הנקבה, הם בחי' נו"ה דאימא, ולא המוחין עצמן. וגם למטה בז"א, אין מתלבשין בה רק הנצח וההוד שלו בלבד כנ"ל, ובשניהם בלבד הוא כללות המוחין שלה. וכבר ידעת, כי נו"ה הם תרי פלגי גופא, ואינם רק גופא חד, ולכן אין במלכות רק בית א' בלבד. אבל הפרשיות הם ד', כי סוף סוף ד' מוחין אינון בגווה. והנה כמו שתפילה של ראש הזר האור בעורף שלו, ועשה שם בחי' הקשר שלהם. כן התפילין שלה חזר בחי' האור החוזר מן המצח שלה, ומכה בפנים במוחין שלה, ומתחברין אלו הד' הארות בתוך היסוד של ז"א אשר בה, ואז בולט בחוץ בעורף שלה, ואז נעשה בה הקשר דתפילה של יד, שהוא צורת יו"ד, לפי שנעשה מן היסוד של ז"א אשר בה, שהוא צורת יו"ד. ובתוכו הוא בחי' ד' מוחין שלה, שהם ד' פרשיות דתפילה של יד, ע"ד שביארנו בתפילה של ראש.