תוכן

מח) ונבאר תחלה ענין ד' חלקי המעשה, אשר עניינם הוא לתקן בחי' העולמות בבחינת חיצוניותם, וכל זה בהיותם במקומם כל א' וא', תחלה הוא יפנה ויבדוק נקביו, ועי"ז הוא מתקן נפש שבעשיה, וע"י הברכה שלה, שהיא אשר יצר, שהוא בחי' הבל היוצא מן הפה, נעשה אור מקיף אליו. ואחר כך על ידי הטלית, הוא מתקן עולם היצירה, ועי"כ יורד אח"כ אור מן נפש דיצירה אל רוח דעשיה, שהוא בחי' יצירה שבעשיה. ואח"כ ע"י הברכה שבציצית, נעשה אור מקיף אל היצירה. ואח"כ ע"י תפלה של יד, נתקן עולם הבריאה. ואז יורד אור מן נפש דבריאה, אל נשמה דעשיה, ואחר כך על ידי הברכה של התפלה של יד, נעשה אור מקיף אל הבריאה. ואחר כך על ידי תפילין של ראש, נעשה תיקון עולם האצילות. ואז יורד אור מנפש דאצילות אל חיה דעשיה.