תוכן

מח) ​אח"כ תזקוף זקיפה ב', שהיא זקיפת הראש, והיא בסוד ה' לגבי י', שהוא עליית בינה דז"א, אל החכמה דז"א. וגם עתה תכוין, לעשות ה' וי' אלו, בבחי' ציור רי"ו ע"ד הנ"ל, כי אות ה' ציורה ר"ו, ועם י' הרי רי"ו. ותכוין, כי עליית הבינה לגבי חכמה שבז"א, הוא להעלות מ"ן לגבי או"א עילאין, שהם ה' וי' עילאין, של ההויה הכוללת כל עולם האצילות. ועל ידי כן, יורד מזווג זה הנעשה באו"א, כח אל ז"א, כדי לתקן את המלכות. לפי שכאשר נתמעטה המלכות, וירדה למטה בבחי' נקודה, גם ז"א נתמעט אורו, כמש"ה, כן משחת מאיש מראהו וכו', ואין בו עתה כח לתקן פרצוף המלכות, וע"י מ"ן אלו, גורמים זווג עליון באו"א, ומורידים בו שפע וכח, כדי שיוכל הוא לתקן את המלכות בבחי' פרצוף.