תוכן

מח) וכאשר היה הז"א סוד ו' שבתוך הה', כן היתה נוקבא דז"א סוד ד' לבד, כי ת"ת ויסוד לא היה לה, שהם סוד הזכר. וכאשר עלה ברצון המאציל העליון, להאציל ולהמשיך מז"א עוד שלשה מדות, אחר שעשה מנצח והוד חג"ת, כאשר כתבתי למעלה, המשיך אל היסוד שש קצוות, וזהו ענין מ"ש אתייליד יוסף, ונטיל שית בקרטופא כחדא, הנזכר באדרא רבא. והנה נה"י שבזכר לא היה להם מציאות, כי נה"י עלו למדרגת חג"ת, ולא היו לו לזכר נה"י, כי כלו שש קצוותיו. עד שעלה ברצון המאציל העליון, להמשיך אל היסוד עוד כח ג' מדות אלו. וזה, על ידי השתנותו בבטן אימא עלאה בסוד העיבור, כי היא אם הבנים. וכאשר נולד היסוד ויצא מבטן מ"י, שהיא אימא עלאה דאתפשטת עד הוד, לתת שפע, ולהוציא את היסוד בשלש מדות לצורך הזכר, נגנזו בו ג' מדות עליונות, שהם חג"ת לצורך הנקבה, לעשות לה ראש, כי שם ביתה, כי נפקא מאחורוי, מבין תרין דרועין, כנגד הת"ת שהוא היסוד, ומהאבות שנגנזו ביסוד, נעשו לה מוחות לנקבה. וזהו ענין אתיליד יוסף ואטמרו ביה, עאל יוסף בארעא קדישא, ונציב לון, ונעשו חסד גבורה שבה, חכמה ובינה, על ידי האבות שניטעו שם על ידו, וגדלו, ונעשו בה חכמה ובינה, וכדין נראו בארץ, ואתגלו תמן, והם הם מוחותיה.